בס"ד
"וכאן הבן שואל..."
חודש ניסן הוא תקופה של התחדשות ופריחה. במרכזיותו של ליל הסדר עומד הצורך לשאול שאלות. לא רק שאלות מובנות או מתודיות אלא שאלות יסוד הקשורות לחיינו האישיים- מי אנחנו, לאן אנחנו רוצים להגיע ואיך נגיע לשם, האם יש רבדים בנפש שלנו שטרם חשפנו? שטרם נתנו להם ביטוי? וגם כמובן שאלות דומות סביב השתייכותנו לעם ישראל כולו וייעודנו הלאומי.
היכולת להתחדש ולפרוח גם מבוססת על היכולת לשאול שאלות. אם איננו קוראים תגר על המציאות כפי שהיא, אם איננו מערערים על השגרה ומפריחים כיווני מחשבה או הרגשה נוספים, לא נוכל להתחדש ולצמוח, כי נלך תמיד באותו תלם ועם אותה חוויה.
כך מדייק הנתיבות שלום,
"...בכל מה שיהודי עושה ובכל המדרגות ובאיזה אופן שאוחז, אם רק יש לו תביעת הנפש ואינו משלים עם המציאות, זוכה דסיעתא דשמיא. ומרן מקוברין זי"ע אמר...הגרוע ביותר הוא כאשר יהודי משלים עם המציאות.".
זו התכונה של אדם בעל חרות, שמתבונן על חייו ומנווט אותם לאפיקים חדשים, כפי שמסביר הרב דוד דישון.
"חז"ל הבינו שתכונה בסיסית אצל אנשים חופשיים היא החיפוש אחר משמעות, מתן תשומת לב למציאות הסובבת ושאלת שאלות עליה. בני חורין מבקשים להבין לאט, להישאר באפלה מסתורית. ...בפתיחת הסדר בשאילת שאלות, מלמדים אותנו חז"ל לא רק לספר על היציאה לחופשי, אלא גם להתנהג כבני אדם חופשיים."
שגרת החיים האישיים והלאומיים לפעמים מובילים לכך שאנחנו נכנסים למצב של אינרציה, חיים את חיינו במסלול מסוים, מבלי להביט לצדדים או למעלה או למטה. חודש ניסן וליל הסדר מזמינים אותנו להרים את מבט. להסתכל בתוך עצמנו ואז אל הסביבה ולשאול שאלות, מתוך הבנה שרק על חלקן נקבל תשובות. עצם שאילת השאלות יוצרת דינמיקה של התחדשות ובירור, שיכולים להוות בסיס מיוחד ומפתיע לשינוי כיוון או הסתכלות חדשה על מצב מוכר.
חג שמח לכם ולמשפחותיכם,
הרב יהודה ג'יסון- מנהל התיכון